אטרקטיב ניהול השקעות

קריטריונים ושיקולים בהשקעה במניות

קריטריונים ושיקולים בהשקעה במניות

השקעה במניות נחשבת לבעלת סיכון גבוה ביחס למכשירי השקעות אחרים כמו אגרות חוב או פקדונות. כאשר אנו מדברים על סיכון בהשקעות בורסה הכוונה לרמת התנודתיות של המכשיר הפיננסי. את הקריטריונים והשיקולים להשקעות מניות ניתן לחלק לשלושה תחומים עיקריים:  גורמי בורסה, גורמים כלכליים וגורמים ספקולטיביים.

גורמי בורסה
הקריטריונים והשיקולים המפורטים להלן קשורים לפעילות המניה בבורסה ויש להם השלכות לכדאיות ההשקעה במניות מתוך הסתכלות על הפעילות בבורסה, לפעמים ללא כל קשר לפעילות החברה עצמה:

א. שווי שוק - שווי השוק של חברה מתקבל על ידי מכפלת הערך הנקוב של הון המניות המונפק בשער המניה בבורסה. שווי השוק מבטא למעשה את שווי החברה לפי ערך מניותיה בבורסה. ניתן לומר גם כי שווי השוק מבטא את ערך החברה בעיני הציבור.
כקריטריון להערכת מניה כדאי להשוות את ערך השוק של החברה לערך הכלכלי שלה על פי הדוחות הכספיים. כאשר שווי השוק גבוה מהשווי הכלכלי אומרים בסלנג הבורסאי כי החברה "מנופחת". מצב של חברה "מנופחת" מחייב שיקול דעת, יכול להיות שזה משקף מצב שבו מניות החברה גבוהות מידי ולא כדאי להשקיע בחברה זו, מצד שני יכול להיות שיש לנו אינדיקציה על אפשרות לגידול עתידי משמעותי ברווחי החברה ואז המצב הוא הגיוני ואינו מחייב יציאה מהמניה או הימנעות מלהשקיע בה.

ב. מידת הסחירות של המניה - לסחירות של המניות בבורסה יש חשיבות רבה, הרבה יותר מכפי שהינך סבור. מידת הסחירות של מניה מושפעת מכמות המניות הרשומה למסחר בבורסה. נתון זה מפורט בדו"חות הכספיים של החברה. ככל שהכמות הרשומה למסחר קטנה יותר, הסיכוי למסחר תקין במניה קטן יותר. בנוסף לכך יש לבדוק מהו חלקו של הון המניות הפעיל במסחר, יתכן שהכמות הרשומה למסחר היא גדולה אבל מרבית המניות מוחזקות בידי אנשים שאינם פעילים במסחר, כך שלמעשה רק חלק קטן מן המניות הרשומות אכן משתתפות במסחר וממילא גם במניה זו הסחירות תהיה נמוכה.
הנה כמה קריטריונים אשר יעזרו לך לזהות את מידת הסחירות של מניה בבורסה:

מחזור העסקאות בבורסה - ככל שהמחזורים במניה נמוכים יותר הדבר מצביע על סחירות נמוכה.
השינוי המתרחש במניה ביחס להיקף עודף הביקוש או ההיצע – ככל שהשינוי בשער המניה יהיה גדול יותר לגבי היקף נתון של ביקוש או היצע, מראה הדבר על סחירות נמוכה יותר. יש חשיבות לבדיקת הסחירות של המניה במסגרת השיקולים אם לרכוש אותה או לא, ככל שהמניה סחירה פחות, היכולת לרכוש אותה כיום ולמכור אותה בעתיד במחירי השוק הינה מוגבלת יותר.

ג. היקף המחזורים - היקף המחזורים במניה מסוימת יכול לתת לנו גם הוא רמזים מסוימים. אם אנו יודעים שיש מחזור ממוצע במניה מסוימת ופתאום יש היצע גדול שנקלט כולו ללא ירידה או בירידה קטנה, זה מעניין. זה יכול להוות סימן שמישהו מגלה עניין בנייר ואוסף סחורה, כדאי לעקוב ואולי להיכנס לשוק. בכלל, מחזורים גדולים במניה ללא ירידת שער זה בדרך כלל סימן טוב למניה.

ד. התנהגות בעלי עניין - בעלי עניין בחברה מוגדרים כאותם בעלי מניות המחזיקים ביותר מ5%- מהון המניות של החברה, או שברשותם מניות המקנות להם שליטה בחברה, וכן עובדים בכירים בחברה.
לפעילותם של בעלי עניין בחברה יש לגבינו חשיבות רבה מפני שהם מכירים את החברה מקרוב ויודעים על אירועים בחברה העשויים או עלולים להשפיע על ערך מניותיה. בדרך כלל כאשר מחיר המניה יורד לרמה נמוכה, בעלי עניין בחברה מגדילים את אחזקותיהם בחברה, זאת מתוך היכרותם את ערך החברה. כאשר השערים עולים מעבר לרמה מסוימת שהיא מעבר לשווי המניה כמוערך על ידם, בעלי העניין מצמצמים את אחזקותיהם בחברה. לפיכך פעילות בעלי העניין בחברה מהווה רמז עבורנו לגבי כדאיות ההשקעה באותה חברה ברמת השערים הקיימת. שוב, אמרנו רמז, לא תורה מסיני.
בכל אופן, בדרך כלל אם יש תכונה בנייר מסוים תוך קניה של בעל עניין ומחזורים גדולים, זה מעניין ומהווה סימן טוב לגבי כניסה לאותו נייר.

ה. עסקאות מחוץ לבורסה - לפעמים מתבצעות עסקאות של קניה ומכירת מניות באופן ישיר בין צדדים שלא במסגרת הבורסה. בדרך כלל המדובר בעסקאות בסכומים גדולים ובכמות מניות גדולה. שער העסקה יכול להיות שווה או שונה משער המניות בבורסה. עסקאות מחוץ לבורסה הן מעניינות מפני שהן משקפות הערכת שני צדדים לגבי שווי המניות ללא קשר לשווי המניות בבורסה וזה נותן לנו אינדיקציה מסוימת לגבי אותן מניות.
גם אם הנייר נמכר בעסקה מחוץ לבורסה במחיר נמוך מעט מן המחיר בבורסה זה עדיין סימן חיובי, זה אומר שמישהו החליט להשקיע בנייר, אם המניות נמכרו במחיר גבוה ממחירן בבורסה זה בטח סימן טוב.

ו. פעילות של גורמים חיצוניים גדולים – גופים פיננסיים גדולים שמגלים עניין בחברות, או בתחומים מסוימים, מאפשרים למשקיעים לקבל חיזוקים לגבי אפשרויות ההשקעה ולהפך.

ז. השפעת המדד לו שייכת המניה - המדדים השונים הפכו לגורם רב משמעות. המניות מחולקות לקבוצות של מדדים. מדדים אלה נבדלים בשווי החברות, סחירותן והענף לו הם משתייכים. לפעמים, מניה תרד או תעלה ללא שום קשר לפעילותה בגלל תחום העיסוק שלה, עקב מידע מסוג מסוים על תחום העיסוק והמלצות שונות. יש לפעול בשיקול דעת ולנסות לבדוק איך החברה מסווגת בתחום מבחינת העיסוק שלה והאם באמת שווה להשקיע בה בהתאם למצב החברה וההמלצות על התחום בו היא עוסקת.

ח. ארביטראז' במניות הנסחרות במקביל בארץ ובחו"ל - בנפרד מהמניות הישראליות הנסחרות רק בחו"ל, קיימות מניות הנסחרות גם בארץ וגם בחו"ל. קיימת אפשרות לארביטראז', כלומר , פערי מחירים בין שוק לשוק, אבל יש לבחון בקפידה את היחס שבין המניות כאן ושם את העלות ואת הפרשי המחיר בטרם ניגשים לפעולה כזו.

גורמים כלכליים
שיקולים הקשורים לגורמים הכלכליים הם השיקולים החשובים ביותר בהם עלינו להתחשב כאשר אנו מקבלים החלטות לגבי השקעות בורסה. את הגורמים הכלכליים ניתן לחלק לשני תחומים עיקריים. ישנם הגורמים המאקרו כלכליים, אלה הקשורים למדיניות הממשלה ולמצב הכלכלי הכללי השורר במשק. התחום השני הוא התחום המיקרו כלכלי כלומר, גורמים המתייחסים ספציפית למצבה ופעילותה של החברה שבה אנחנו מתעניינים.

גורמים מאקרו כלכליים
בתחום זה כדאי להתחשב בעיקר בשני גורמים, מדיניות הממשלה והמצב בענף בו פועלת החברה.

מדיניות הממשלה - להחלטות ולכיווני המדיניות של הממשלה יש השפעה משמעותית על המתרחש בשוק ההון. תכניות כלכליות, נאומים של אישים בולטים עם מסרים לגבי העתיד, רפורמות, תכניות מיסוי וכדומה יכולים להשפיע על השוק באופן מיידי. דוגמה נוספת: הגדלת תקציב המדינה בתחום מסוים תשפיע על חברות באותו תחום, למשל הגדלת תקציב המדינה המופנה לתשתית יבטא סיכוי להגדלת רווחיות לחברות הפעילות בתחום התשתית כגון, חברות בניה, חברות העוסקות בעבודות כבישים וכו'.
מדיניות השכר והמחירים של הממשלה משפיעה גם היא על המתרחש בבורסה. שחיקת השכר הריאלי יכול להביא להקטנת הוצאות השכר של חברות רבות וממילא גם להגדלת הרווחיות .לעומת זאת מדיניות של פיקוח על המחירים עלולה להביא לירידת הרווחיות בחברות שמוצריהן נתונים לפיקוח.

הענף בו פועלת החברה - למצב השורר בתחום העסקי בו פועלת החברה השפעה רבה על מצב החברה וממילא על שווי מניותיה בבורסה. לדוגמא: אם צפוי מיתון בענף הבניה אנו צופים לירידה ברווחיות חברות הבניה וממילא גם לירידת שווי מניותיהם בבורסה. מנגד אם יש תחזית לגידול משמעותי בתיירות לישראל בשנה הבאה הדבר ישפיע לטובה על החברות הפעילות בתחום זה כגון: מלונות, השכרת רכב וכו'.
הענף בו פועלת החברה נותן גם אינדיקציה לגבי רמת הסיכון הכרוך בהשקעה בניירות הערך שלה.
עם זאת אין לגזור תמיד גזירה שווה לגבי כל החברות הפעילות בענף מסוים, יש לבחון תמיד גם כל חברה לגופה. מצד שני במקרה של קשיים בענף מסוים יש לבחון היטב גם את החברות היציבות והחזקות באותו ענף. למשל, אם ענף הביטוח בקשיים, יש לבחון במשנה זהירות גם את החברות הנחשבות ליותר טובות בתוכו. אם לענף המחשבים צפויה פריחה, כדאי לסקור בעניין את כלל חברות המחשבים הנסחרות בבורסה תוך תשומת לב לחלוקות משנה: יתכן, למשל, שיווצר הבדל איכות עקרוני בין אלו המספקות תוכנה לבין אלו המספקות חומרה. יש לבחון גם ענפים קשורים, כגון: נדל"ן ובנקים למשכנתאות.

גורמים מיקרו כלכליים
א. הדו"חות הכספיים של החברה
המידע הבדוק והמהימן ביותר לגבי מצבה של החברה מצוי בדו"חות הכספיים שהיא מגישה. כל חברה הנסחרת בבורסה חייבת לפרסם בכל שנה את הדו"חות הכספיים שלה, ודו"חות אלה פתוחים לעיון הציבור. הדו"חות הכספיים כוללים את המאזן ואת דו"ח הרווח וההפסד וכן דו"חות נוספים. כדי לנתח בצורה טובה דו"חות כספיים של חברה ולהסיק מהם מסקנות מדויקות צריך להיות איש מקצוע בתחום. אולם בעקבות פרסום דו"חות כספיים של חברות בורסאיות מתפרסמים בדרך כלל בעיתונות הכלכלית ניתוחים של הדו"חות האלה ואנו יכולים להיעזר בניתוחים אלה כדי לקבוע עמדתנו לגבי קניה או מכירה של מניות הקשורות באותן חברות. החברות מפרסמות גם דו"חות רבעוניים כך שאיננו צריכים לחכות עד סוף השנה כדי לקבל אינדיקציה לגבי מצבה של החברה.
המשקיעים המתוחכמים אינם מחכים לפרסום הדו"חות הכספיים של חברה כדי להגיע להחלטת השקעה, "החוכמה" היא לנסות לחזות מראש מה תהיה תמונת הרווח הצפויה של החברה ולפעול על פי התחזית, במידה והתחזית שלנו התממשה והחברה שאת מניותיה אנו מחזיקים פרסמה דו"חות טובים ובעקבות זאת מניותיה עלו, זה הזמן למכור אולי את המניות ולממש את הרווח שהישגנו.

ב. רווח למניה ותשואה על ההון
דו"ח הרווח וההפסד מציג לנו את נתון הרווח של החברה ואולם נתון הרווח לכשעצמו אינו מהווה אינדיקטור טוב לגבי ביצועי החברה. לשם כך ישנו הנתון של "רווח למניה" והוא מתקבל מחלוקת סך הרווח במספר המניות. נתון זה מתפרסם על ידי החברה יחד עם הדו"חות הכספיים. אבל גם הרווח למניה אינו יכול לשמש אינדיקציה מספקת לכדאיות ההשקעה בחברה. פרט למניות יש בחברה הון נוסף בצורת רווחים שלא חולקו, קרנות ועתודות, אותנו מעניין הנתון של הרווח ביחס לכל הון החברה, נתון זה נקרא "תשואה על ההון". זה משקף את יעילות החברה כלומר באיזו מידה ההון שהושקע בחברה הניב רווחים טובים (ביחס לאפשרויות השקעה אחרות). התשואה על ההון מהווה אינדיקטור טוב לבחינת ביצועי החברה והשוואתם לביצועי חברות אחרות.

ג. מכפיל הרווח
מכפיל הרווח או "המכפיל" מתקבל מחלוקת שער המניה בשיעור הרווח למניה. משמעות המכפיל הינה תקופת הזמן שבה המשקיעים יחזירו לעצמם את השקעתם במניה (בהנחה שרווחיות החברה תישמר בשיעורה הנוכחי).
מרבית המשקיעים המתוחכמים אינם רואים חשיבות רבה למכפיל כמשפיע על החלטות השקעה, הסיבה העיקרית הינה שהמכפיל מבוסס על שער המניה בהווה ועל הרווח בעבר ואין בו כל אינדיקציה לגבי שינויים ברווחיות החברה בעתיד. אין גם כל משמעות למכפיל בחברה מפסידה.
החשיבות העיקרית של המכפיל הינה בהשוואה בין חברות שונות, גם כך להשוואה יהיה ערך כלשהו רק אם היא תתבצע בין חברות הפעילות באותו תחום.

ד. תחזית רווח רווחיות עתידית - מבטאת את מימוש הפוטנציאל של כל חברה בתחומה להגדלת הרווחיות. חברה שהראתה רווח בינוני, אך יש לה חוזי מכירות עתידיים ממושכים הנראים בטוחים והממצים את פוטנציאל הייצור של החברה – כדאי לשקול ברצינות את רכישת מניותיה לטווח מתמשך.
בעיתונות הכלכלית מתפרסמים תחזיות וניתוחים לגבי רווחיות עתידית של חברות, כדאי לעקוב אחר המתפרסם ולעשות שימוש במידע זה במסגרת החלטות ההשקעה.

ה. מדיניות חלוקת דיבידנד, מניות הטבה וזכויות
משקיעים אוהבים חברות עם מדיניות דיבידנדים ברורה שמשדרת רווחיות ויציבות. חברות שמחלקות דיבידנדים מניות הטבה וזכויות, זוכות ליחס חיובי וגם מצביעות על חוזק פיננסי.

גורמים ספקולטיביים
בשוק מסתובבות הרבה שמועות, מרבית השמועות מופצות על ידי בעלי עניין במטרה לגרום לפעילות רצויה להם במניות מסוימות. ככלל, מומלץ לא לפעול בכלל על פי שמועות אלא אם יש לנו אפשרות לוודא שהשמועה מבוססת (ובדרך כלל אין לנו אפשרות כזו). כאשר לא נזהרים ופועלים על פי שמועה בלתי מבוססת זה יכול להפיל אותנו יחד עם המניה.